החלטה בתיק עת"מ 17447-01-13

1.         בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה, וכן להורות על שחרורו של העותר עד למתן החלטה סופית בעניינו.

            זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה הדוחה על הסף את הערעור שהגיש כנגד ההחלטה הדוחה את בקשתו להכיר בו כפליט בשל השיהוי בהגשתה.

            לטענת העותר, דחיית ערעורו על הסף אך בשל האיחור בהגשתו הינה החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

2.         העותר הסתנן לישראל דרך גבול מצרים ביום 17.12.10, נתפס והוצא נגדו צו גירוש זמני, ובטופס התשאול האישי שנערך לעותר, צויין כי הרקע להסתננות הוא "מהגר עבודה".

            ביום 23.12.10 נערך לעותר דיון שמיעת טענות על-ידי ממונה ביקורת הגבולות.

            ביום 26.12.10 נערך לעותר דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין במהלכו ציין העותר כי הוא הגיע לישראל על מנת לעבוד וכי הוא חושש לחזור לאתיופיה מחשש לחייו בשל מעורבות אביו במפלגת האופוזיציה ובריחתו ממאסר.

            ביום 31.1.11 נערך לעותר ריאיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט, במהלכו ציין העותר כי הוא ברח מאתיופיה לאחר שהוא נעצר ונאסר על-ידי השלטון באתיופיה שחשד בו שהוא חבר בארגון EPPF, ארגון בו היו חברים אביו ואחיו של העותר.

            ביום 1.3.11 ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשתו של העותר להכיר בו כפליט וזאת בשל חוסר אמינות.

            ביום 5.4.11 הגיש העותר את בקשתו לעיון מחדש בהחלטה הנ"ל, וזאת באיחור של 21 יום (היה עליו להגיש את הבקשה תוך 14 יום).

            ביום 9.8.11 בהתאם להוראת בית הדין למשמורת מיום 10.7.11 הודיעה המשיבה כי דחתה את ערעורו של העותר מאחר והוגשה באיחור.

3.         בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותר לתגובת המדינה, אני סבור כי יש מקום ליתן צו ביניים עד לבירור טענותיו של העותר במסגרת העתירה, וזאת מהטעמים הבאים:

טענתו של העותר לפיה האיחור בהגשת הערעור לא היה באשמתו אלא בשל מחדל של הכלא בו הוא נתון במשמורת שלא שלח את הערעור במועד, הינה טענה עובדתית הטעונה ליבון ובירור במסגרת העתירה ואין מקום לשלול אותה במסגרת הבקשה למתן צו ביניים, בהתחשב, בין היתר, בכך שעיון בערעור שהגיש העותר נושא את התאריך 8.3.11 וכי גירסתו מתיישבת עם לכאורה עם טענותיו בפני בית הדין מיום 5.4.11, לפיהן כתב את הערעור במועד.

בנוסף, אני סבור כי בהתחשב בכך שמדובר בעותר שהינו פליט, המצוי במאסר תקופה ארוכה מאוד, שלא היה מיוצג טרם הגשת העתירה, יתכן כי היה מקום להגמיש מעט את המועדים ולא לדבוק בדווקנות פרוצדוראלית ולדחות את הערעור על הסף אך בשל האיחור בהגשתו.

יודגש, כי אין באמור בהחלטה זו כדי להביע עמדה כלשהי באשר לערעור גופו וסיכוייו.

לפני סיום, בהתחשב בכך שניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקתו של העותר מישראל, אמליץ למשיבה לשקול לייתר את הדיון בעתירה דנן ולזרז את ההליכים בכך שתדון בערעור לגופו ותיתן החלטה לגופו של עניין.

4.         באשר לבקשתו של העותר לשחרורו ממשמורת, הרי שדין טענה זו להידחות הן מהטעם שלא הוגשה בקשה לעניין זה לפני בית הדין למשמורת, בהתחשב בכך שהעותר לא משתף פעולה עם הרחקתו ובהתחשב בכך שמדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה.

5.         לאור האמור, ניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקתו של העותר מישראל עד להכרעה בעתירה .

המזכירות תקבע את הדיון בעתירה בהקדם האפשרי, בהתחשב בכך שהעותר שוהה במשמורת תקופה ארוכה .